יום שני 7 באפריל 2008

כל הזמן חששתי שלא יישאר לי מקום בכרטיס הזיכרון של המצלמה לא ידעתי כמה מקום יש וכמה נשאר שמוליק ביקש מוואצלב שיאפשר לי להוריד את התמונות בעזרת המחשב הנייד שהיה ברשותו.

וואצלב הנהג/מדריך פתח לי את המחשב לעבודה לפני כן סיפר לנו שהתאלמן לפני מספר שנים אשתו היתה מאד חולה והוא השקיע את כל שיכל על מנת לטפל בה אבל היא נפטרה והוא נשאר לבד עם העצב הזיכרונות והתמונות, על שולחן העבודה של המחשב תמונה לו ושל אשתו כשהיו צעירים רוקדים באיזה אירוע. עכשיו הוא מתכנן לאסוף את הזיכרונות שלו בצורה מסודרת.

• בבוקר מוקדם שמוליק עושה סיור בשוק וקונה תפוחי עץ לחברה למי שחשקה נפשו בתפוח עץ.

• סיור בקראקוב הפולנית העתיקה וואוול היל סיור לאורך הויסלה ובמתחם הארמון
• סיור בשוק המקומי של העיר העתיקה
• מבנים עתיקים יפים ומעניינים וכן פריחה בגנים הציבוריים של פרחי אביב
• תצפית על העיר
• מטיילים בשוק המקומי קצת קניות
• ממתינים למופע החצוצרה מחלון המבנה גן ילדים ממתין איתנו בהתרגשות בשעה הנקובה יוצא עם החצוצרה ומשמיע קול נגינה ולאחריה מנופף לקהל לשלום.
• גלידה בקראקוב זמן חופשי בילוי בקניון הביג של קראקוב למסע קניות יושבים לקפה ואוכל בקניון.
• יצאנו מהקניון ממתינים לוואצלב שיבוא לאסוף אותנו
• 2 נהגים פולנים רבים על זכיות נסיעה בדרך אחד נהג אוטובוס ואחד נהג מיני- ואן. נהג האוטובוס חוסם את דרכו של נהג המיני- ואן ויורד מהאוטובוס ונותן מכות לנהג המיני- ואן, נהג המיני - ואן מחנה בצד ומזמין משטרה מנסה לעכב את האוטובוס מנסיעה על האוטובוס רשום יעד נסיעתו – אושוויץ מחכים למשטרה מתוך מציצנות עוקבים אחר הנעשה מזכיר קצת את מה שקורה בארץ עד שוואצלב אסף אותנו המשטרה  לא הגיעה כמה ישראלי
• דליה ואני מנמנמות בחדר העוד הבנים יוצאים לסיור בבית הכנסת הרמ"א ופוגשים שם חבר'ה ישראלים שבאו לתפילה
• שיחת סיכום ב"מרפיס" – בירות, מיץ אשכוליות וטוסטים שמוליק דואג שוב להביא לי טוסט שלא מערבב גבינה ובשר מספרים לפי התור מה כל אחד לקח מכל אחד.  אני לקחתי את כל הפאזל כל החלקים התחברו לי לפאזל שלם. אם כי אני חשה שלי באופן אישי חסרים חלקים יש לי חורים של ידע בתוך הפאזל האישי שלי.

עוד קצת על קראקרוב

היא העיר השלישית בגודלה ואחת מעריה העתיקות של פולין. העיר, שהוקמה במאה ה-7, שוכנת על גדות נהר הויסלה. היא הייתה בירת פולין בשנים 1038-1596, ובירת דוכסות קרקוב הגדולה בשנים 1846-1918. כעת היא משמשת כבירת מחוז פולין הקטנה.

קרקוב משמשת עד היום כאחד ממרכזי המדע, התרבות והאמנות הפולנית. יחד עם ההיסטוריה המפוארת שלה, נשארה העיר כלב הרוחני של המדינה. העיר משמשת כאטרקציה חשובה לתיירים מקומיים וזרים, ובשל מגוון אתרי המורשת בה הכריז עליה אונסק"ו בשנת 1978 כאתר מורשת עולמית.

נהוג לזהות את מקור שם העיר במייסד האגדי שלה, הנסיך קרקוס (Karkus, Krak, Grakch), שהיה שליט של שבט פולני. אמנם אזכורו הראשון של הנסיך קרקוס מופיע בשנת 1190, שנים רבות לאחר ייסודה של העיר. יש המייחסים את שם העיר למילה הפרה-סלאבית "krakula", שמתייחסת למשפט, או למילה הפרה-סלאבית "krak", שמשמעותה אלון, שנחשב לעץ קדוש.

 הממצאים הארכאולוגים בגבעת ואוול מראים על התיישבות אנושית בקרקוב כבר בתקופת האבן, אך מקובל שהעיר נוסדה במאה ה-7. לפי האגדה נוסדה העיר על ידי הנסיך קרקוס הנ"ל שבנה אותה מעל למערה בה התגורר הדרקון סמוק ווולסקי . האיזכור הראשון של העיר בכתובים מיוחס ליהודי אברהם בן יעקב אשר ציין ב-985 כי העיר היא מרכז מסחרי חשוב, ונבנו בה מבני לבנים, כולל טירת ואוול, וכנסיות רומנסקיות. משנת 1038 החלה העיר לשמש כבירת פולין.

העיר חרבה כמעט לחלוטין בפלישות הטטרים ב-1241, 1259 ו-1287, אך היא נבנתה מחדש ושוקמה, וב-1364 עלתה שוב לגדולה כאשר המלך קזימייז' השלישי (קזימיר השלישי או "הגדול") הקים את אוניברסיטת קרקוב (האוניברסיטה היגיילונית). העיר המשיכה וידעה פריחה תחת שליטת השושלת היגיילונית (1386-1572) ונמנתה על ברית ערי הנזה. תקופה זו ידועה כתקופת הזהב של העיר, והיא הייתה למרכז חשוב בתחומי התרבות, האומנות, האדריכלות, חקר המדע והמסחר.

ב-1572, לאחר מותו של אחרון מלכי השושלת היגיילונית, זיגיסמונד השני, עברה השליטה בקרקוב לשליטים זרים, והעיר החלה לאבד מחשיבותה. פלישת השבדים ומגפת דבר שגבתה את חייהם של כ-20,000 מתושבי העיר, החמירו את המצב, וב-1596 עברה בירת האיחוד הפולני ליטאי מקרקוב לוורשה.

עם חלוקתה השלישית של פולין ב-1795 שבאה לאחר מרד שהחל בעיר, עברה קרקוב לשליטת אוסטריה והייתה לחלק מגליציה. ב-1809 כבש נפוליאון את קרקוב וצירף אותה לדוכסות ורשה, אך לאחר תבוסת נפוליאון השיב קונגרס וינה ב-1815 את המצב לקדמותו, אם כי לעיר ניתן מעמד של "עיר חופשית".  ב-1846 שוב פרץ מרד בקרקוב ובעקבותיו שוב סופחה העיר לאוסטריה ב-16 בנובמבר 1846. אזור העיר היה לדוכסות קרקוב הגדולה וקרקוב נבחרה לבירתו.

 בחלקה השני של המאה ה-19 שוב ידעה קרקוב מידה של עצמאות ופריחה, והייתה למרכז תרבות ואומנות שהיקנה לה את השם "אתונה הפולנית" . בסוף במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הותקנו בעיר צנרת מים ורשת קווי חשמלית, ופרבריה אוחדו החל ב-1910 לעיר אחת (Wielki Krak?w - "קרקוב הגדולה").

במלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר למשך זמן קצר על ידי האימפריה הרוסית, והשלטון האוסטרי בעיר הסתיים ב-31 באוקטובר 1918 והעיר צורפה לרפובליקה הפולנית.

עם תחילת מלחמת העולם השנייה נכבשה קרקוב בידי הנאצים וב־26 באוקטובר 1939 הכריזו עליה שלטונות הכיבוש כבירת הגנרלגוברנמן וקבעו את מרכזם בטירת ואוול. האוכלוסייה היהודית גורשה, הנותרים רוכזו בגטו ולבסוף נשלחו אל מותם במחנות השמדה. בניגוד לערי פולין האחרות וורשה בראשן, לא החריבו הנאצים את קרקוב, והיא שמרה על אופיה ועל מבני העבר שבמרכזה ההיסטורי. ב-1978 הכריז ארגון אונסק"ו על העיר כאתר מורשת עולמית.

בתקופה הקומוניסטית נבנה בעיר מפעל ענק לתעשיות פלדה ברובע נובה הוטה Nowa Huta שבצפון-מזרחה, והיא הפכה גם למרכז תעשייתי תוך שהיא שומרת על מעמדה כמרכז תרבותי, מסחרי ותיירותי.